פסק-דין בתיק תא"ק 1234-07

עניינו של פסק הדין שלפני בתביעה כספית במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך של 87,374 ש"ח עקב הפרת הסכם שכירות.

סכום התביעה מורכב מסך הנזק שנגרם בעטיה של אותה הפרה ומסכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

טענות התובעת

ביום 20/12/05 נחתם בין התובעת לנתבע הסכם במסגרתו השכיר הנתבע לתובעת מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק (להלן:הסכם השכירות).

במסגרת ההסכם קבעו הצדדים כי שכירות המכסה לייצור היא לתקופה מיום 1.2.06 ועד ליום 31.2.08  (כך במקור - ת.נ.ש). עוד סיכמו כי התמורה המגיעה עבור השיווק כולל סובסידיה תועבר לתובעת באמצעות המחאת זכות, כי תמורת השכירות תשלם התובעת לנתבע סך של 100,000 ש"ח, וכי צד שיפר את ההסכם ישלם לצד השני פיצוי בסך של 20,000 ש"ח.

לטענת התובעת שילמה לנתבע סך כולל של 88,320 ש"ח ב-5 המחאות נפרדות, וסך נוסף של  11,680 ש"ח שולמו על ידה למועצה לענף הלול בגין קנס שקיבל הנתבע. סכום הקנס קוזז מדמי השכירות באישור הנתבע.

בסה"כ אם כן שילמה 100,000 ש"ח.

עוד שילמה התובעת סך של 7,750 ש"ח לטובת מע"מ בגין סך של 50,000 ש"ח מהסכום המפורט לעיל.

התובעת טוענת כי ביום 27.12.06 קיבלה הודעה מעו"ד בכר ח'אלד יאסין (להלן: "עו"ד יאסין"), ולפיה המכסה לייצור, אשר היתה רשומה על שם הנתבע, עברה לבעלותו של אחר - מר כלפלה פרג'ון (ולהלן: "פרג'ון). עוד נמסר לתובעת כי להמחאת הזכות הרשומה בספרי המועצה לענף הלול לטובתה, אין עוד תוקף, וכי היא נדרשת להימנע מעתה ואילך מלעשות כל שימוש במכסה האמורה.

התובעת פנתה לעו"ד יאסין וממנו נודע לה כי הנתבע מכר את משקו, וכן את המכסה לייצור לפרג'ון.

נוכח התחייבויותיה לשיווק ביצים, ולשם הקטנת נזקיה, נאלצה התובעת להתקשר בהסכם שכירות נפרד עם פרג'ון זאת החל מיום 1.1.07 ועד ליום 28.2.08 (מועד סיום השכירות על פי הסכם השכירות עם הנתבע) (להלן: הסכם השכירות הנוסף").

בגין תקופת השכירות הנ"ל שילמה התובעת לפרג'ון סך של 67,374 ש"ח (סך של 58,333 ש"ח בגין השכירות ו-9,041 ש"ח בגין מע"מ).

התובעת עותרת לחייב את הנתבע לפצותה בגין התשלום ששולם לפרג'ון וכן לחייבו בסך של 20,000 ש"ח כפיצוי מוסכם לפי הסכם השכירות.

טענות הנתבע:

במסגרת כתב הגנתו הכחיש הנתבע את טענות התובעת, טען כי היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים, לא שילמה תשלומים שהתחייבה לשלם, וביצעה קיזוזים שלא כדין. הנתבע מפנה לבקשתו לביטול עיקול שהגיש במסגרת הליך זה (בש"א 546/07) ומבקש לראות בטענות שהושמעו שם כחלק מכתב ההגנה. ואלה טענותיו:

בין הנתבע לבין פרג'ון התקיימו הליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי בנצרת שעניינם מכירת משק הנתבע ודירת המגורים לרבות המכסה לייצור. בסיום ההליך שם נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ובכך הושלם הליך המכר. במסגרת הסכם הפשרה מונה עו"ד יאסין ככונס נכסים לצורך העברת רישום המשק על שמו של פרג'ון.

לטענת הנתבע התברר לו בדיעבד כי עו"ד יאסין עשה קנוניה עם התובעת כדי לא לקיים את פסק הדין. עו"ד יאסין פנה למשיבה בעיצומו של המו"מ בין הצדדים בניגוד למוסכם, תוך הפרה בוטה של חובותיו ככונס נכסים ותוך שימוש בלתי נאות בסמכויותיו ובמידע המצוי אצלו.

לגופה של התביעה טען הנתבע, כי ההסכם המקורי בינו ובין פרג'ון נחתם על ידי ב"כ של פרג'ון (עו"ד יאסין) וכי עו"ד יאסין, ומנהלה ובעל מניותיה של התובעת מר תשובה, היו מודעים לכל שלב בו, כמו גם להליך בבית המשפט המחוזי  ולהחלטתו בדבר העברת הבעלות.

לדברי הנתבע טענתה של התובעת כי הופתעה מתוכן מכתבו של עו"ד יאסין הינה חסרת תום לב שכן   כבר בשנת 2006 הוטל, כחלק מההליך בבית המשפט המחוזי, צו עיקול על המכסה לייצור על ידי פרג'ון אצל מנהל התובעת כמחזיק.